העכביש: גיבור העל שמארוול פספסו

By dukan.thinks · General · 5 min

עכבישים הם הרבה יותר מפחד וגועל: הם יודעים לעוף בעזרת חשמל, לבנות לעצמם צוללת תת־מימית, ואפילו לחדש את העיניים שלהם בכל לילה.

אם מתגברים רגע על הגועל והפחד, מגלים שעכבישים הם לא רק היצורים האלה שמופיעים בפינה של החדר וגורמים לנו לחפש כפכף. הם מהנדסים, טייסים, צוללנים, ובמקרים מסוימים גם בעלי ראיית לילה כמעט בלתי נתפסת.

האמת? כשהכותבים של מארוול חשבו על כוחות־על לעכביש, הם היו די קמצנים. כי בטבע יש עכבישים שעושים דברים שהיו נשמעים מוגזמים אפילו בספר של ז׳ול ורן: כדור פורח חשמלי, צוללת אישית, ועיניים שנבנות מחדש כל לילה.

הטיסה החשמלית של העכבישים

עכבישים הם מהחיות הנפוצות ביותר בעולם. חוץ מאנטארקטיקה, אפשר למצוא אותם כמעט בכל יבשת וגם באיים נידחים במיוחד. השאלה המתבקשת היא: איך הם מגיעים לשם?

התשובה היא טריק מדהים שנקרא באלונינג. תחשבו על כדור פורח, רק בלי אוויר חם ובלי סלסלה. במקום זה, העכביש משתמש בכוח חשמלי.

באוויר קיימים מטענים חשמליים, ועכבישים יודעים להרגיש מתי יש סביבם מספיק מהם. כשהתנאים מתאימים, הם טווים קורים עם מטען חיובי. המשיכה בין המטען החיובי של הקורים לבין המטענים השליליים שבאוויר יכולה להרים אותם למעלה.

וזה לא איזה טיולון קטן בגינה. מדובר בעכבישים שיכולים להגיע לגובה של חמישה קילומטרים ולעבור מרחקים של עד 1,600 קילומטר. בלי תדלוק, בלי עניינים.

העכביש שבנה לעצמו צוללת

אם טיסה חשמלית לא מספיקה, יש גם עכביש שבונה לעצמו צוללת וחי בתוכה. כן, זה נשמע כמו ״די, אתה והשטויות שלך״, אבל זה אמיתי.

עכביש המים האירופי טווה מתחת למים קורים בצורה של כיפה. אחר כך הוא מביא בועות אוויר מבחוץ ומכניס אותן לתוך הכיפה. ככה נוצרת לו מעין בועה תת־מימית שהוא חי בתוכה — אטלנטיס קטנה משלו.

החלק הכי יפה הוא שהבועה הזאת כמעט מתפקדת כמו מערכת נשימה. הפחמן הדו־חמצני שהעכביש פולט נמס מתוך הבועה אל המים, ובמקביל חמצן חדש עובר מהמים אל תוך הבועה. העכביש עדיין צריך לתחזק אותה בערך פעם ביום, אבל ביחס לזה שהוא חי מתחת למים בתוך בית עשוי קורים שהוא בנה בעצמו — זה די מרשים.

העיניים שנבנות מחדש בכל לילה

ויש עוד כוח־על אחד שקשה להאמין שהוא אמיתי: עכביש פני־עוג, שנחשב לבעל אחת מראיות הלילה הטובות בעולם.

כדי להבין את הסיפור, שווה להשוות: עיניים של חתול רגישות לאור בערך פי חמישה מעיניים של אדם. עיניים של ינשוף רגישות בערך פי מאה. אבל אצל עכביש פני־עוג? בערך פי אלפיים משלנו.

המשמעות היא שהוא מסוגל לראות כמעט בחושך מוחלט. בלילה זה יתרון מטורף. ביום, לעומת זאת, היכולת הזאת הופכת לבעיה רצינית: הוא לא רק מסתנוור, הוא מתעוור לגמרי. לכן הוא צריך לפתח רשתית חדשה בכל לילה מחדש.

קצת פחות פחד, קצת יותר פליאה

עכבישים כנראה לא יהפכו בקרוב לחיית המחמד האהובה על כולם, וזה בסדר. אבל אם עוצרים רגע לפני הרתיעה האוטומטית, מגלים שהם מהיצורים הכי מתוחכמים בטבע.

הם עפים בעזרת חשמל, חיים בתוך כיפות אוויר מתחת למים, ובונים מחדש את הראייה שלהם מדי לילה. אז אולי בפעם הבאה שנראה עכביש, במקום לחשוב רק ״איכס״, אפשר גם לחשוב: רגע, יש מצב שמסתתר פה מהנדס־על קטן.