מי אני בכלל? בדיוק מי שצריך

יש שאלה אחת שמופיעה כמעט תמיד כשאדם מתחיל לבלוט, לדבר בקול, להוביל, ליצור או להשפיע: ״מי אתה חושב שאתה?״

לפעמים היא מגיעה מבחוץ. לפעמים היא יושבת לנו בראש בקול של מישהו אחר. אבל האמת היא שהשאלה הזו לא באמת שואלת מי אנחנו. היא מנסה לבדוק אם נסכים להקטין את עצמנו כדי שלכולם יהיה נוח.

והתשובה יכולה להיות פשוטה: אני לא כאן כדי להיות מעל אף אחד. אני כאן כדי להיות צינור, להעביר משהו טוב הלאה.

לא כל מי שבולט מנסה להתנשא

הרבה אנשים מפחדים לעמוד קדימה, לא כי אין להם מה לתת, אלא כי הם לא רוצים להיראות כאילו הם ״עפים על עצמם״. יש פחד כזה: שאם נדבר בביטחון, יחשבו שאנחנו יהירים. שאם נוביל, יגידו שאנחנו מחפשים תשומת לב. שאם נצליח, מישהו ישאל בזלזול: ״מי אתה חושב שאתה?״

אבל יש הבדל גדול בין להתנשא לבין לקחת אחריות על האור שלך. בין לחשוב שאתה טוב יותר מאחרים, לבין להבין שיש לך משהו שיכול לעזור לאחרים.

העולם לא צריך עוד אנשים שמתחבאים רק כדי לא להפריע. הוא צריך אנשים שמסכימים לעמוד במקום שלהם בלי להתנצל.

הספק של אחרים הוא לא תמיד סימן לעצור

כשאנשים מטילים ספק במי שאתה, זה לא בהכרח אומר שאתה בכיוון הלא נכון. לפעמים זה אומר שאתה עושה משהו שהם עדיין לא העזו לעשות.

התגובה של הסביבה לייחודיות יכולה להיות לא נוחה, כי כשמישהו מפסיק להתיישר לפי הציפיות הוא מזכיר לאחרים שגם להם יש בחירה, וזה יכול לעורר התנגדות.

אבל אם תחכה לאישור מכולם לפני שתהיה מי שאתה, כנראה תחכה הרבה זמן. ביטחון אמיתי לא נבנה מזה שאף אחד לא מערער עליך. הוא נבנה מזה שאתה ממשיך לפעול גם כשיש מי שלא מבין.

להיות צינור זה לא להיעלם

״אני? אני רק צינור״ — זו לא דרך להקטין את עצמך. להפך. זו דרך לזכור שהכוח שלך לא נועד להישמר אצלך בלבד.

כשאתה משתמש במה שיש בך כדי להרים אחרים, לעורר השראה, לפתוח אפשרות, לתת דוגמה — אתה לא מתרחק מהקבוצה. אתה מעלה את הרף שלה.

השפעה אמיתית לא אומרת לעמוד מעל אנשים. היא אומרת להדליק בהם משהו שהם שכחו שקיים.

אז מה עושים עם הפחד לבלוט?

• מפסיקים לחכות לרשות. לא תמיד תקבל הזמנה להיות מי שאתה.
• זוכרים שהערך שלך לא תלוי בהבנה של אחרים. יש אנשים שיבינו רק בדיעבד.
• מובילים דרך דוגמה. לא בכוח, לא ברעש — פשוט בהסכמה להיות אמיתי.
• משתמשים בכוח כדי להרים, לא כדי להפריד. זו ההבחנה שעושה את כל ההבדל.

העולם לא צריך שתתכווץ

בפעם הבאה שהקול הזה ישאל אותך ״מי אתה חושב שאתה?״ אולי לא צריך להתגונן. אולי מספיק לזכור: אתה לא חייב להיות מושלם כדי להשפיע. אתה לא חייב להיות מעל כולם כדי להוביל. ואתה לא צריך להקטין את עצמך כדי שאחרים ירגישו בנוח.

לפעמים כל מה שצריך הוא להסכים להיות צינור למשהו טוב — ולתת לזה לעבור דרכך הלאה.